ליצירת קשר | English | للصفحة باللغة العربية | לדף הפייסבוק |

חינוך לערכים – קווים מנחים למדידה והערכה

סוג פעילות: ועדת קונסנסוס
מרכז פעילות: ד"ר נירית טופול
תקופת הפעילות: 2019 - היום

השאלה "מהם הערכים החשובים ללימוד בבתי ספר?" היא שאלה אידיאולוגית ותלוית תרבות, אבל הרצון והאחריות לחנך לערכים נמצאים בבסיסה של מערכת החינוך הישראלית.

בחברה הישראלית החינוך לערכים נחשב לאחת ממטרות־העל של מערכת החינוך מאז הקמתה. סעיף 2 בחוק החינוך הממלכתי תשי"ג-1953 מציין את מטרות החינוך הממלכתי, וביניהן שמור מקום משמעותי לחינוך לערכים: "להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים".

ההתמודדות עם שינויים באורח החיים המודרני והעמקת השסעים התרבותיים־חברתיים בחברה הישראלית, מעוררים ביתר שאת את הצורך בחינוך לערכים. החינוך לערכים יאפשר לתלמידים להיות אנשים ואזרחים טובים, לחיות באופן מלא ומוסרי ולפעול לשיפור החברה.

חשיבותו של החינוך לערכים באה לידי ביטוי בתוכנית הרב־שנתית של משרד החינוך, בשתיים מתוך ארבע מטרות החינוך: מטרה א: "קידום למידה משמעותית ואיכותית: ידע, מיומנויות וערכים"; ומטרה ב' המוקדשת כולה לערכים: "חינוך לערכים ברוח מגילת העצמאות". מטרה זו כוללת גם ארבעה יעדים בית ספריים: חינוך לערכים; מעורבות חברתית; אקלים מיטבי וכן סובלנות וכשירות תרבותית.

חשוב לציין כי משרד החינוך מכיר בשוֹנוּת האידיאולוגית בין קהילות בחברה הישראלית (וגם בין הורים בתוך קהילה), ורואה במגוון תופעה מבורכת. מחד גיסא, אין כוונה לכפות תמהיל אחיד של חינוך ערכי לכל תלמיד ובכל מוסד חינוך. מאידך גיסא, ישנה ציפייה ממוסדות החינוך לפעול בהתאם לחוק החינוך הממלכתי.

הוועדה קמה מתוך תפיסה כי חשוב לחנך לערכים, לא פחות ממקצועות לימוד אחרים. יתר על כן, חשוב גם ללוות את הלימוד בתהליכי מדידה והערכה תקפים ומהימנים, הכוללים גם מדידת ההישגים הלימודיים ומדידת האקלים הבית ספרי. מדידה והערכה הן עמוד תווך מרכזי בהתמקצעות ובאחריותיות של מערכות ושל יחידים; לכן, על אף הסכנות הכרוכות בתהליכי מדידה והערכה, ועל אף השימוש השגוי לעיתים בנתונים ובמידע, מוסכם כי היעדר מדידה או מדידה לא טובה הם חסם בולט ביכולתם של ארגונים ושל יחידים להשתפר. מכאן, שמשרד החינוך כיוזם תוכניות חינוכיות וכמי שמפקח עליהן נדרש באופן מתמיד לחשיבה אחראית וזהירה בנושא זה.

לשם כך דרוש למשרד החינוך ריכוז של הידע המתפתח בַּתחום בעולם ושל הניסיון הנצבר בישראל. ידע כזה יוכל לסייע למקבלי החלטות במטה ובשטח, ישמש בסיס לפיתוח ולהטמעה של כלי מדידה ותהליכי הערכה, ויעורר דיון ציבורי בנושא. לצורך כך הקימה היוזמה – מרכז לידע יישומי בחינוך ועדת מומחים (קונצנזוס) בראשות פרופסור חנן אלכסנדר. הוועדה הוקמה בעקבות פניית המדען הראשי במשרד החינוך אל האקדמיה הלאומית למדעים, וכן בתמיכתה ובעידודה של יד הנדיב.

במהלך עבודתה תעלה הוועדה נושאים ושאלות מרכזיות, תרכז ידע מחקרי מבוקר מהארץ ומהעולם ותבחן אותו, ותִלמד מניסיונם של אנשי מקצוע ואקדמיה. בסוף תהליך הלמידה תפרסם הוועדה מסמך מסכם אשר יכלול את ממצאי הוועדה, מסקנותיה והמלצותיה למדיניות עתידית. המסמך המסכם צפוי להתפרסם בסתיו 2021, ויום עיון להצגת ממצאי הוועדה ומסקנותיה צפוי להתקיים בקיץ 2021.

הוועדה תעבוד בשיתוף פעולה עם שתי הוועדות הפועלות כעת ביוזמה ומשיקות לתחומי עיסוקה: הוועדה להתאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה-21 והוועדה לטיפוח מיומנויות חברתיות־רגשיות במערכת החינוך.

נוסף על כך, הוועדה תיעזר גם בתוצרים של שתי ועדות מומחים קודמות של היוזמה: הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל בראשות פרופ' יוסטמן, וכן ועדת המומחים לנושא מחקר מתווה דרך: הצעה לארגון לימודים מחודש בראשות פרופ' יערי. הראשונה זיהתה כי מערכת המדידה וההערכה של המשרד עשירה יותר בתחומים הנוגעים להישגים לימודיים ואקלים בית ספרי ופחות בתחום החינוך הערכי. הוועדה השנייה התוותה נושאים ערכיים החשובים לקיום משותף בישראל. ועדת החינוך לערכים תשלים את עבודתן החשובה של ועדות אלו ותתבסס על המלצותיהן.

דוגמאות לנושאים שבהם תעסוק הוועדה:

  • כיצד נוהגים במחקר ובמדינות אחרות להגדיר ערכים, לפרש אותם, למדוד ולהעריך אותם? מהן המתודולוגיות המרכזיות המשמשות לכך?
  • מה ידוע על תוקף, מהימנות, אותנטיות, הוגנות ואפקטיביות של מתודות למדידה והערכה בתחום החינוך לערכים?
  • מהם השימושים הנכונים בנתוני מדידה והערכה של חינוך לערכים, וכיצד ניתן לעודד שימוש בממצאים כהזדמנות לתהליכי עומק במגוון מסגרות חינוכיות?
  • מהם האתגרים החינוכיים, הפדגוגיים, הרגשיים והאתיים המרכזיים במדידה והערכה בתחום זה, וכיצד ניתן להתמודד עם אתגרים אלו?

 

לפרטים נוספים: ד"ר נירית טופול, מרכזת הפעילות  nirit.education@academy.ac.il