דוברים (לפי סדר הופעתם במפגש): ד"ר משה וינשטוק, פרופ' אילנה שוהמי, ד"ר חגי קופרמינץ, פרופ' ענת זוהר, ד"ר ענת בן סימון, פרופ' יריב פניגר.

חברי צוות המומחים: פרופ' רון מרגולין, גב' בלהה בן אליהו, פרופ' אבנר בן עמוס, פרופ' אביבה חלמיש, פרופ' שי פרוגל.

משתתפים נוספים וצוות היוזמה: ד"ר זאב אליצור, ד"ר אדר כהן, רננה פרזנצ'בסקי אמיר, ד"ר טלי פרידמן.

• מה מייחד את ההערכה של מקצועות הומניסטיים ממקצועות אחרים?
• מהי תכלית ההערכה ולשם מה היא נועדה: בדיקת הישגים, מתן הערכה לתלמידים, הגברת המוטיבציה ללמידה, קביעת רמת למידה, יצירת סטנדרטים משותפים, מיון וניתוב למוסדות להשכלה גבוהה ומטרות נוספות.
• האם אפשר לוותר על הערכה חיצונית בכל המקצועות ומה ההשלכות של כך?
• מהם הקשרים בין הוראה, למידה והערכה: כיצד ניתן להתאים את ההוראה של המקצועות ההומניסטיים כך שתהליך ההערכה יהיה משולב בתהליך הלמידה ונגזר ממנו? מה נדרש מהמורים לשם כך?
• הערכה וערך: באיזה אופן משפיע סוג ההערכה על מעמדם של מקצועות הלימוד השונים, בהקשרים כמו תפיסת חשיבות המקצוע, תקצוב והפניית משאבים? האם וכיצד ניתן להבטיח שמקצועות ללא בחינה חיצונית לא יקופחו? מהם האיזונים הנדרשים בהקשר זה בין מדיניות המטה ובין האוטונומיה של בתי הספר?
• כלים חדשים להערכה (ולהוראה): טכנולוגיים, איכותניים ואחרים.
• רגולציה וסטנדרטיזציה: התייחסות לתהליכי הערכה חדשים (שאינם בחינות בגרות חיצוניות) אשר יאפשרו השוואה והתייחסות אחידה להישגי התלמידים והתלמידות, בין השאר של המוסדות להשכלה גבוהה.

סיכום המפגש