English العربية
על היזמה | ועדת היגוי | ועדות | חדשות ואירועים | פרסומים | חומרי רקע | צוות היזמה | צילומי הרצאות |  


שימוש בנתונים הנמדדים לאורך זמן כמקור מידע למדיניות ולתכניות חינוכיות בישראל: סקרי אורך כמקרה בוחן
לימוד ממהלכי עבר לשיפור החינוך המדעי בישראל והמצוינות בו
אי־שוויון וחינוך: קשרים בין גידול באי־שוויון חברתי־כלכלי לבין שוויון בהזדמנויות ובהישגים בחינוך
חינוך בלתי פורמלי
בין בית הספר למשפחה: קשרי מורים-הורים בסביבה משתנה
שפה ואוריינות
מורים מובילים כסוכני שיפור במערכת החינוך
מערכת חינוך לכול – ולכל אחד
מחקר מתווה-דרך: הצעה לארגון לימודים מחודש
התערבויות טיפוליות בילדים בעלי בעיות או הפרעות בהתנהגות
איך מורים לומדים מצילומי שיעורים?
מה צריכים לדעת העוסקים בהוראת המתמטיקה?
הוראת ערבית במערכת החינוך העברית
חינוך בגיל הרך (גן-ג')
ממחקר לעשייה בחינוך לגיל הרך
אבחון, מדידה והערכה בגיל הרך
קשרי משפחה-מסגרת חינוך בגיל הרך
רענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל
אתגור החמישון העליון של התלמידים בבתי הספר
מדידה והערכה בחינוך
פעילויות נוספות
התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה-21

המאה ה-21 מתאפיינת בשינויים מהירים בתחומים רבים של החיים החברתיים, בהם שינויים טכנולוגיים ושינויים בדרישות מבּוֹגְרי מערכות החינוך במדינות המערב. הציפייה ממערכת החינוך משתנה בהתאם: מציפייה להנגשת ידע שחשיבותו מוסכמת, לציפייה לטיפוח אזרחים שיהיו מסוגלים לפעול באופן מיטבי להם ולחֶברה, תוך התמודדות עם תנאים המשתנים במהירות.

היזמה למחקר יישומי בחינוך הקימה ועדת מומחים בראשות פרופסור ענת זוהר, במטרה לבחון מה ניתן ללמוד ממחקר ומניסיון מעשי על התאמה של חומרי לימוד, של תוכנית הלימודים הממלכתית ושל תוכניות הלימודים במקצועות השונים לתנאים המשתנים של המאה ה-21. הוועדה הוקמה בעקבות פניית משרד החינוך וכן בתמיכתה ובעידודה של יד הנדיב. במסגרת עבודתה הוועדה תבדוק את הקשיים שעימם מתמודדת המערכת ואת ההזדמנויות לשיפור תהליך הלמידה בעידן הדיגיטלי, לאור הדרישות השונות ממערכת החינוך.

הוועדה מתעתדת לדון בשאלות כגון:

  • מה ידוע ממחקר ומהגות על תפקיד המדינה לעומת תפקידן של קהילות בתוכה בקביעת תוכני הלימוד ובאספקת חומרי הלימוד, ומה ידוע על מנגנונים להסכמה על תוכני הלימוד (המשותפים או הנפרדים)? תשומת לב מיוחדת תינתן למנגנונים במדינות שבהן לא קיימת ליבת לימודים המוסכמת על כל המגזרים במדינה, כפי שקורה גם בישראל.
  • מה ניתן ללמוד ממחקר ומניסיונן של מדינות אחרות על מנגנונים מקצועיים או חברתיים לקביעת תוכני ליבה במקצועות החברה והרוח?
  • מה ידוע ממחקר ומניסיון על שילוב יעיל ומובנה בין תוכני־ידע לבין מיומנויות וכישורים, בישראל ובמדינות אחרות?
  • האם החלוקה הנהוגה כיום בין מקצועות לימוד ותוכניהם לבין מיומנויות וכישורים, ערכים ונורמות עדיין מועילה?
  • באילו תנאים רצוי לפתח תוכניות לימודים מפורטות עד רמת תוכן ספציפי ומתי עדיף לתכנן ברמת עקרונות־על (כגון 'רעיונות גדולים' במדעים או סוגות בספרות), והאם מומלץ להציע  מסגרות לתוכניות לימודים, שתוכניהן הספציפיים ייבחרו ברמה מקומית (רשות, בית ספר או כיתה)?

ועדת המומחים תסתייע בעבודתה גם בתוצרים של ועדות קודמות של היזמה: ועדת 'מחקר מתווה־דרך: הצעה לארגון לימודים מחודש' שעסקה בהתאמתו של מערך ההוראה-למידה במדינת ישראל לתנאים ולדרישות שיחולו על העשייה החינוכית בדור הבא, וכן ועדת 'מערכת חינוך לכול – ולכל אחד' אשר בחנה דרכים שונות להתמודדות עם השונויות הרבות במערכת החינוך הישראלית. 

לפרטים נוספים: עודד בושריאן, מרכז הוועדה, oded.education@academy.ac.il




חזרה לעמוד קודם
 
הדפס  |  שמור  |  שלח  |  צור קשר