החינוך לערכים יוצר טוב משותף; טוב שחותרים אליו יחד כלל המשתתפים במלאכת החינוך, והוא הבסיס לחברה מתוקנת ויציבה.
בסקירה זו נבחנו המניעים לחינוך לערכים בקרב 13 מדינות: ארצות הברית, אנגליה, פינלנד, דרום אפריקה, גרמניה, פולין, צרפת, ניו זילנד, יפן, דרום קוריאה, סינגפור, אירלנד וסין.
מהסקירה עולה כי ניתן לחלק את המניעים לחינוך לערכים לארבע תפיסות שונות:
- תפיסה לאומית – המניע בתפיסה זו הוא יצירת אזרחים נאמנים המחויבים למדינת הלאום. הערכים המרכזיים בתפיסה זו הם ערכים פטריוטיים, ששמים דגש על הקשר ללאום ולארץ.
- תפיסה רב־תרבותית – המניע בתפיסה זו הוא התחשבות בקבוצות השונות המרכיבות את המדינה, וכיבוד כל התרבויות ומערכות הערכים במדינה בלי להכריע ביניהן. הערכים המרכזיים בתפיסה זו הם ערכים פלורליסטיים, ובהם היכרות עם נרטיבים שונים ותרבויות שונות.
- תפיסה מבוזרת – המניע בתפיסה זו הוא טיפוח תכונות שיסייעו לתלמיד להשתלב בחברה. משרד החינוך במדינות אלו אינו קובע את תוכניות החינוך לערכים, ובמקום זאת כל בית ספר יכול לעצב באופן אוטונומי את התוכניות ולהתאימן לתלמידיו. הערכים המרכזיים בתפיסה זו הם ערכים גלובליים, שאינם תלויים בהכרח בזמן ובמקום מסוים.
- תפיסה התנהגותית – המניע בתפיסה זו הוא יצירת אנשים טובים שינהגו באופן מיטיבעם עצמם ועם זולתם. הערכים המרכזיים בתפיסה זו הם ערכים חברתיים, ובהם כבודלאדם ולחברה, עזרה ונתינה לזולת, אדיבות וסובלנות.
הסקירה מתארת את מאפייניה של כל אחת מארבע התפיסות שהוצגו לעיל, ומציינת את המדינות
המרכזיות שבהן כל תפיסה דומיננטית.