חלק זה עוסק בחינוך לזהות פרטיקולרית במדינה יהודית, במתח שבינו ובין חינוך לערכים אוניברסליים ובכלים לגשר על הפערים הללו. שאלות לדיון בחלק זה: מה משמעות המונח "יהודי" בהקשר של מדינה יהודית ודמוקרטית? מהן הפרשנויות המובילות באשר למשמעותה של מדינה שהיא יהודית? אילו סוגי ערכים יכולים להיות מקושרים לכל אחת מהפרשנויות הללו? אילו ערכים כדאי להטמיע במערכת החינוך בהקשר של מדינה יהודית?

המחקר עוסק בערכים אישיים בקרב אנשים דתיים ולא דתיים ובמשמעות של להיות אדם מוסרי בקרב שתי הקבוצות. המחקר מראה כי הערכים המתקשרים למוסריות שונים בקרב שתי קבוצות אלה. עוד מראה מחקר שערכים הם מבנים פסיכולוגיים המסייעים לנו להבין מה מניע אנשים ברמות דתיות שונה להיות מוסריים ולתפוס אחרים כמוסריים. כלומר הדת היא גורם המסביר את תפיסת המוסריות של האדם.

המאמר דן בשלוש גישות בחינוך לזהות יהודית־ציונית ועוסק בשאלה כיצד לעודד הבניית זהות יהודית־ציונית ייחודית ובו בזמן לעודד פתיחות לתרבות האנושית הכללית? שאלה זו מחייבת את המורה להיות בתהליך מתמיד של הבניית זהותו והכרה במצב של אי ודאות. לדידו של דוד זו הגישה החינוכית היחידה מבין השלוש הנותנת מענה לבעיות היסוד של החינוך היהודי והציוני כפי שמוצג במאמר. הפעולה המדרשית מחייבת לעגן את זהות היחיד והחברה במקורות יציבים ובלתי משתנים ועם זאת לאפשר את השאלה, את החיפוש, את הפרשנות ואת הבחירה שמולידים את שינוי פני המציאות. להשתייך לעם היהודי פירושו להשתייך לעם שתרבותו היא מדרשית.

המאמר משלב בין תאוריית הערכים של שוורץ ורכיבי החינוך הבלתי־פורמלי של כהנא, ובכך מצביע על התשתית הערכית של החינוך הבלתי־פורמלי. החינוך הוא פעילות הוליסטית שמטרתה לקדם תלמידים, לעודד אותם לגלות חקרנות, פרשנות, ביקורתיות ויצירתיות. לפי גולדרט, כל אדם נולד כשהוא מצויד בכוח חשיבה עצום אשר עשוי לסייע לו לצמוח. זאת ועוד, כלי החשיבה שמציעה תורת האילוצים עוזרים לאדם להתמודד עם מכשולים שבדרך, ומעצימים את החופש שלו לבחור בחיים משמעותיים.

באמצעות בחינה של תוכניות מקבילות מהעולם הדוח סוקר, שלושה סוגי אתגרים העומדים לפתחו של תחום הדעת תרבות יהודית־ישראלית: אתגרים של הוראת דת (religious education) והוראה על אודות דת (education about religion) בלי לחנך לתפיסת עולם דתית; אתגרים של הוראת ידע על אודות הלאום, העם, תרבותו ומורשתו לצורך הבניית זהות לאומית; אתגרים של הבניית זהות קבוצתית המדגישה את המשותף לבני הלאום לצד הכרה בקבוצות שונות.

במדינות רבות בעולם גובר כיום העניין ביישום של תוכניות לימודים העוסקות במוצהר בחינוך לערכים. מטרת הסקירה לבחון כיצד מחנכים לערכים במדינות שונות בעולם ובהן ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה, הפיליפינים, אינדונזיה, סין והונג קונג. בסקירה מתוארות ההצדקות לקיומה של כל תוכנית, ומובאות דוגמאות לדרכים שבהן מחנכים בה לערכים, מעריכים ומודדים אותה. יש תוכניות שעוסקות בחינוך לערכים אינדיווידואליים, אישיים חברתיים ויש שעוסקות בתכנים קולקטיביים־לאומיים או דתיים־מוסריים. הדבר תלוי בתרבות המקומית, במאפייני המשטר ובאידאולוגיה הפוליטית המקומית.