פרסומים |  חומרי רקע |  חברים בוועדה/ בצוות המומחים |  חדשות |  אירועים

 

ועדת מומחים בראשותו של פרופסור אברהם הרכבי ממכון ויצמן למדע הוקמה במענה לפניית משרד החינוך, במטרה לענות על השאלה מה אפשר ללמוד ממחקר על קבוצות לומדים, דרכי הוראה ותכנון לימודים מועילים ללומדים ולחברה. הוועדה החלה לפעול באפריל 2012 והמסמך המסכם את עבודתה ראה אור בקיץ תשע"ד (יולי 2014).

 

מערכת החינוך הישראלית משרתת אוכלוסייה המאופיינת בשונות גבוהה מאוד – יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים, ילדים למשפחות ותיקות בארץ לצד ילדי עולים וילדי עובדים זרים. כן יש במערכת ילדים בעלי צרכים מיוחדים וכמובן ילדים מרקעים משפחתיים, תרבותיים, חברתיים-כלכליים מגוונים. בעשורים האחרונים התרבו מאוד גם האפשרויות לבחור במגוון רחב של תחומים מקצועיים, תהליך המשפיע אף הוא על השונות בתחומי העניין של הילדים. ברקע הדברים קיימים מבחנים בינלאומיים ומדדים אחרים המצביעים על פערים גדולים בהישגי התלמידים בישראל.

 

בבואה לתת מענה למגוון רחב כל כך של תלמידים, עומדים לרשותה של מערכת החינוך הישראלית כלים שונים, בהם ריבוי מקצועות לימוד לבחירה, הקבצות, למידה מוּנעת-פרויקטים, כיתות ובתי ספר מיוחדים. פתרון נוסף טמון ברפורמות הגדולות שבוצעו בשנים האחרונות במערכת החינוך – "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" – המקדמות תפיסה חינוכית שמעמידה במרכז שעות פרטניות וחונכות אישית.

 

הנהגת משרד החינוך חותרת לספק למורים תנאים שבהם יוכלו להיענות בצורה מיטבית לצורכיהם המגוונים של התלמידים. לשם כך היא מעוניינת בידע על השפעת עמיתים (כלומר על משמעות היעדרם או נוכחותם של חלק מהתלמידים בכיתה), על פדגוגיות שנמצאו מתאימות לקידום תלמידים שונים בקבוצות מסוגים שונים ועל פיתוח מקצועי מועיל למורים הפועלים בסביבה הטרוגנית.

 

התלמידים הבאים בשעריה של מערכת החינוך הם מצד אחד פרטים, המביטים אל עבר עתידם באופן עצמאי, ומצד שני הם חלק ממכלול – מכיתה, מבית ספר, מקהילה, מחברה. הם האזרחים והאזרחיות של מחר ולכל אחד ואחת מהם הון אישי, תרבותי וחברתי שיכול להיות חלק מהון כיתתי, קהילתי וחברתי משותף. לכן כשאנו חושבים על מענה מיטבי לשונות במערכת החינוך, חשוב לברר אילו השלכות עולות מן המחקר על היעדרם או נוכחותם של חלק מהתלמידים מהכיתה? כיצד משפיעות הפרדה ובידול לעומת לימוד בסביבה הטרוגנית על דמותה של החברה העתידית ועל חייהם של התלמידים כאזרחים בוגרים? מהן ההשלכות הרגשיות הכרוכות בחלוקת תלמידים לקבוצות לומדים? מה צריכים מורים כדי ללמד אוכלוסייה הטרוגנית?

 

הוועדה, שהורכבה מחוקרים במגוון רחב של תחומים – בהם הוראת המדעים והטכנולוגיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ופילוסופיה של החינוך ואנתרופולוגיה חינוכית – דנה בשאלות אלו בהתבסס על מחקר קיים, על סקירות מדעיות שהזמינה ועל עדויות ששמעה מאנשי מקצוע ומאנשי ה"שטח". ממצאי הוועדה עומדים לרשות הציבור ולרשות מנהלים ומקבלי החלטות במשרד החינוך, שבעשייתם היומיומית מתמודדים עם סוגיית ההטרוגניות.

 

את הוועדה ריכזה ד"ר נעמי מנדל-לוי.